<h1>ארחות חיים הלכ' עירובי תבשילין סימן א' וב'</h1>
<h2>דף טו:</h2>
י"ט שחל להיות ע"ש אין אופין ואין מבשלין בי"ט מה שאוכלין בשבת ואסור זה מדבריהם שלא יבאו לבשל מי"ט לחול כי כשנאסור להם מי"ט לשבת ק"ו מי"ט לחול לפיכך אם עשה תבשיל מעי"ט שהוא סומך עליו לאפות מי"ט לשבת הרי זה מותר והוא הנקרא עירובי תבשילין. וכתב הרמב"ם ז"ל שנקרא כן כי כשם שנקרא עירובי חצרות עירוב שנעשה משום הכר שלא יעלו בדעתן שמותר להוציא מרשות לרשות כך זה התבשיל משום הכר שלא יעלו בדעתן שמותר לאכול בי"ט מה שאינו נאכל בו. והראב"ד ז"ל כתב שנקרא כן לפי שמערב צרכי שבת בצרכי י"ט לעשותן יחד ויש לעיין אם יניח עירובי תבשילין קודם י"ט ב' ימים או יותר אם יועיל לו ועל זה כתב רבינו נתנאל ז"ל לחומרא וז"ל על עירובי תבשילין אין לשנות מנהג עי"ט בלא ראיה ברורה ואין לנו אלא לשון משנתנו עושה אדם עירובי תבשילין מעי"ט וסומך עליו לשבת וגם הברייתות והתלמוד כך הוא. ועוד כיון דאין אופין אלא על האפוי ואין מבשלין אלא על המבושל אין כבוד י"ט בתבשיל שעברה צורתו ואין באותו תבשיל שייך זכירה מאחר שבא להשכיחו וכן טעמא דכלהו אמוראי לא שייכי אלא י"ט. ואפי' פת תקנת עזרא היא לאפותו מע"ש לע"ש וכבוד שבת הוא כמו בלחם הפנים חם כיום הלקחו וכ"ש דכל בשר שאינו כשלמים אינו בשר לענין ט' באב ועוד שאינו נכר שהוא עשוי לשם י"ט ואף כי הפסוק שהוא אסמכתא לעירובי תבשילין אשר תבשלו בשלו מכאן אמרו חכמים אין אופין אלא על האפוי ואין מבשלין אלא על המבושל משמע דוקא בעי"ט דכתיב גבי שבת את אשר תאפו אפו ובע"ש מיירי קרא וה"ה י"ט שגם הוא קרוי שבת כמו שמצינו גבי הכנה דרבה דדריש מיניה י"ט ושבת כי הדדי עכ"ל.
